פסק-דין בתיק דמ"ש 1763-05-11

1.         הרקע וההליך:

ביום 1/5/11 הגישה התובעת תביעה לתשלום פיצויי פיטורין, לאחר שהועסקה במכירות אצל הנתבעת מיום 1/3/08 עד 31/3/11.

ביום 20/6/11 הגישה הנתבעת, באמצעות ב"כ, כתב הגנה בו עתרה לדחיית התביעה.

ביום 5/7/11 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה בצירוף כתב תביעה מתוקן בצרוף מכתב הסבר לכתב התביעה ("ההסבר") ועתרה לפיצויי פיטורין; פדיון ימי חופשה; דמי הבראה; הפרשות לקרן פנסיה.

התובעת צירפה מכתב דרישה ששלחה למנהלה בנתבעת ביום 2.3.2011 ("הדרישה"), בו ניתנה הודעה מוקדמת, שלאחריה תתפטר מעבודתה בשל הרעה בתנאי העבודה, תוך שדרשה תשלום פיצויי פיטורין; פדיון ימי חופשה; הפרשות לפנסיה.

בהחלטה מ- 10/8/11 נתקבל כתב תביעה מתוקן ("התביעה").

ביום 7/11/11 הוגש כתב הגנה מתוקן ("ההגנה").

ביום 19/9/11 התקיים דיון מוקדם (לאחר הליך גישור) ומשלא הושגה הסכמה - נשמעו בדיון הוכחות (ביום 10/1/12) התובעת ומנהל הנתבעת- מר תמיר ינקוביץ ("המנהל").

2.         ההכרעה:

א.         פיצויי פיטורין

בתביעה טענה התובעת כי החל מחודש 2/11 הופחת שכרה השעתי וכי במקום שכר שעתי העומד על 35.76 ש"ח (חודש 1/11) קיבלה שכר שעתי העומד על 23 ש"ח לשעה (סעיף 4 להסבר). התובעת צרפה תלושי שכר. משכך, עתרה לפיצויי פיטורין בסך 13,839 ש"ח.

הנתבעת טענה כי שכרה של התובעת הותאם לדו"ח שעות שהוגש מדי חודש, כי השכר הקובע עמד על 23 ש"ח לשעה, וכי צורפו לו בונוסים שונים מדי חודש וצירפה טיוטת הסכם (מסמך שאינו חתום; נספח א' לכתב ההגנה). בטיוטה נכתב, בין היתר, כי שכר היסוד הוא 23 ש"ח לשעה ולכך מתווספים בונוסים+עמלות.

משמדובר בטיוטא לא חתומה הנעדרת איזשהם פרטים מזהים - לא ניתן לדעת אם קיים קשר בין הטיוטא לצדדים שבפנינו ולפיכך, אין לה כל נפקות בהליך הנוכחי.

בעדותה אישרה התובעת כי שכר הבסיס שלה עמד על 23 ש"ח לשעה, ולכך צורפו בונוסים (עמוד 5 שורות 28-29).

בהתאם, קובעים אנו כי שכרה של התובעת היה 23 ש"ח לשעה +בונוסים, אלא שהצדדים לא פירטו בפנינו את אופן חישוב הבונוסים.

עיון בתלושי השכר מעלה כי הנתבעת כללה בשכרה החודשי של התובעת את רכיבי הבונוס וללא פירוט.

ויובהר - אין הנתבעת רשאית לכלול בשכר הבסיס תוספות שונות ובכלל זה, בונוסים. זאת, בהתאם לסעיף 24(א)(ב) לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958 (להלן:"החוק"; ראה סעיף 3 לתוספת).

התובעת עמדה על כך בדרישה, גם אם באופן כוללני וללא הפנייה לסעיפי החוק, ואולם לא דרשה פיצוי בגין הפרת החוק בעניין זה.

מכך עולות השאלות: ראשית, האם הנתבעת הפחיתה את שכרה של התובעת ובגין כך הרעה את תנאיה ושנית, האם עמדה התובעת בתנאים שנקבעו בפסיקה בגינם יכולה היא להיחשב "בדין מפוטר" (תנאי עבודתה היו כאלה שאין לדרוש ממנה שתמשיך לעבוד; קיים קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין המצב בעבודה; ניתנה התראה סבירה למעביד על הכוונה להתפטר; מח/3-60 טלסיס בע"מ - רוגל, פד"ע כ' 421, 422).